Attributed to R. Gershom Menachot 47a – מיוחס לר' גרשום מנחות מז.‏ – Shas HaMeforash

ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת ^אאֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַלֶּחֶם אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה. כֵּיצַד שְׁחָטָן לִשְׁמָן וְזָרַק דָּמָן לִשְׁמָן קָדַשׁ הַלֶּחֶם שְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם שְׁחָטָן לִשְׁמָן וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ קָדוֹשׁ דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינוֹ קָדוֹשׁ עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט לִשְׁמָן וְיִזְרוֹק דָּמָן לִשְׁמָן. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי. דִּכְתִיב {במדבר ו׳:י״ז} וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה׳ עַל סַל הַמַּצּוֹת לְמֵימְרָא דִּשְׁחִיטָה מְקַדְּשָׁא. ור׳וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן יַעֲשֶׂה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל עֲשִׂיּוֹתָיו. וְרַבִּי נָמֵי הָכְתִיב יַעֲשֶׂה אִי כְּתִיב זֶבַח יַעֲשֶׂה כִּדְקָאָמְרַתְּ הַשְׁתָּא דִּכְתִיב יַעֲשֶׂה זֶבַח בְּמָה יַעֲשֶׂה בִּזְבִיחָה. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָכְתִיב זֶבַח הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל מוֹדִים שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּהֵא לֶחֶם בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה. מַאי קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ קָדוֹשׁ אַבָּיֵי אָמַר קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ גָּמוּר רָבָא אָמַר קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ נִיתָּר. מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְמִיתְפַּס פִּדְיוֹנוֹ לְאַבָּיֵי לָא תָּפֵיס פִּדְיוֹנוֹ לְרָבָא תָּפֵיס פִּדְיוֹנוֹ. בִּשְׁלָמָא לְרָבָא הַיְינוּ דְּאִיכָּא בֵּין רַבִּי לר׳לְרַבִּי אֶלְעָזָר בר״שבְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא לְאַבָּיֵי מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי לר׳לְרַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אִיכָּא [בֵּינַיְיהוּ] לְאִיפְּסוֹלֵי בְּיוֹצֵא. בְּעָא מִינֵּיהּ ר׳רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מר׳מֵרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן לִשְׁמָן וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אוֹתוֹ הַלֶּחֶם מַהוּ בַּאֲכִילָה. אַלִּיבָּא דְּמַאן אִי אַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָאָמַר זְרִיקָה הִיא דִּמְקַדְּשָׁא אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי בֵּין לְאַבָּיֵי בֵּין לְרָבָא קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ נִיתָּר הוּא. אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּהַאי תַּנָּא דְּתָנֵי אֲבוּהּ דר׳דְּרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁיָּצְאוּ בֵּין שְׁחִיטָה לִזְרִיקָה וְזָרַק דָּמָן שֶׁל כְּבָשִׂים חוּץ לִזְמַנָּן ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין בַּלֶּחֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר ^ביֵשׁ בַּלֶּחֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת הָנֵי תַּנָּאֵי כְּרַבִּי סְבִירָא לְהוּ דאמ׳דְּאָמַר שְׁחִיטָה מְקַדְּשָׁא. מִיהוּ ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר אֵין זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא ור״עוְרַבִּי עֲקִיבָא לטעמי׳לְטַעְמֵיהּ דאמ׳דְּאָמַר זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין י״ז:י״ח

^ב רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין י״ז:י״ט

דכתיב ואת האיל יעשה זבח שלמים לה׳ על סל המצות למימר דזביחה מקדשה לסל המצות. והכא נמי גבי כבשי עצרת. קדוש ואינו גמור שאינו ראוי לאכילה. ורבא אמר קדוש וגמור ואינו ניתר באכילה. לאביי דאמר ואינו [גמור] לא חמירא קדושתיה למתפס פדיונו שיהא קדוש כמוהו: בשלמא לרבא היינו דאיכא בין רבי לר״א בר״ש דלרבי דאמר קדוש למתפס פדיונו ואינו קדוש שאינו ניתר באכילה. ורבי אלעזר ב״ר שמעון דאמר אינו קדוש דאפי׳ פדיונו לא תפיס: איכא בינייהו לאיפסולי ביוצא לרבי דאמר שחיטה מקדשא אם יצא הלחם בין שחיטה לזריקה נפסל. לר׳ אלעזר ב״ר שמעון לא מקדש ולא מפסיל ביוצא דאי אהדריה ועייליה לגואי קדש: וזרק דמן של כבשים על מנת לאוכלן לשתי הלחם ובשר חוץ לזמנן ר׳ אליעזר דאמר אין בלחם משום פיגול לטעמיה דאמר אין זריקה מועלת לחייבו משום איסור יוצא הואיל ויצא לפני זריקה ולא משום פיגול נמי:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון